הביבלויתרפיה

זה להכנס לתוך הסיפור להיות שם וכאן,לחיות את הסיפור ולהשאר במציאות, להקשיב, להפנים,,לחיות ולהיות את הסיפור היכולת לחיות כאן ולא כאן לחיות הדמיון נותנת ההנאה האסתטית , כאשר אנו חיים עולם הדמיון וחוזריםלעולם המציאות אנו חוזרים יותר עשירים , רגועים ומטיבים להכיר עצמנו בכל הדברים ההלו לגרום לעוררות ציפיות, יצירת מצב של תקוות, ומכאן לבנות דרכי התמודדות של היחיד וחתירתו למימוש התקוות

התהליך הביבליותרפי

התהליך הביבליותרפי הוא רב שלבי : המתחיל בהזדהות, השלכה, קתרזיס, תובנה. בהזדהות הקורא עם דמויות הסיפור וכדי שתהיה הזדהות זו המטופל אמור להרגיש דמיון לדמותהסיפור ב :גיל, מין, תקוות ותסכולים. וכמו כן שתהיה אפשרות להפעיל הבעה רגשית בין גיבור הסיפור למטופל. מידת ההתמדה והחוזק של ההזדהות  תלויה בעוצמת הקשר הנרקם בין המטופל למטפל לדמות בסיפור. כדי שמשתמשים בו יהיה מתאים עליו להכיל שחומר עלילה ובמרכזה דמות פועלת ומפעילה, הדמות צריכה להיות מוכרת אם המטופל ילד כי ילדים נוטים להזדהות לדמות הקרובה אליהם מבחינת הצרכים והבעיות . הדמות חייבת להיות פשוטה ביותר ולא מורכבת.ובהזדהותו הילד מרגיש שאינו בודד או מפחד ומתמודד עם תסכוליו ודאגותיו.

בקריאה נאלץ הילד ליטול חלק , אבל אינו חייב לשקוע בתהליך ההזדהות , והשליטה נתונה בידו, הוא נמצא גם בפנים בתוך הקטע שהוא קורא וגם בחוץ בו זמנית. ועקב שחרור המתח יכול הפרט להשיג הארה חדש לגבי בעיותיו , והוא נעשה מודע למניעיו כאשר משיגים המודעות יביא לפיתוח תפישה ריאליסטית לגבי הערכת עצמו. 

הביבליותרפיה בראות הגישה ההומניסטית

הגישה התראפסטית המתמקדת ביחיד  המבוססת על האדם שביסודו הוא אדם טוב היכול להעריך את יכולותיו הוא יבין הסיטואציה שהוא נמצא בה ויודע לבחור בין צעדים שונים לפני ביצועם.ביצירת עצמו הוא אדם בעל חירות אישית בחירת המחפשזהות עצמו בכוחותיו.והוא יכול לבנות את מערכתיחסים ריאלית  ומערכת גומלין , היחיד הוא מרכזיולכן צריך לכבד את רצונו החופשי ולהכיר בכושרווביכולותיו. אכן חיפוש הזהות נעשה בבחירתהדברים החיצונים שייצגו אותנו . את כל כלהללו אנשים היום מנסים למצוא אותם הדברים בעזרתהפסיכותרפיה , והמטפל צריך להציע בלי שיפוטיותולהיות אימפתי. אחרי גילוי העצמי האדם יכוללקבל גם האחר, ורוג'רס אומר שכשאר האדם מגלהזהותו, חושף את "העצמי" שלו יצליח לממש אתעצמו. ואכן קריאת ביוגרפיות מרתקת כל כך הרבהקוראים, כי הם אוהבים לעקוב אחרי המאבק שלוולעשות את  מה שעשה, ולכן בהצגת  מימוש העצמישל דמויות ספרותיות האדם ילמד לחפש את זהותוואכן האדם לא יגיע לחשיפה עצמית  אלא . יכוללהשתחרר מעט מהמעמדת הפנים, כמו כן היחס עםהיצירה יביא להארת יחסי הגומלין בין האדם לסביבה. ואכן בתהליך לפנות לקריאת סיטואציות  ספרותיות ודרכי התמודדות הגיבורים עם זה. ועוזרת לו לחפש זהותו דווקא לאור מאבקי הזהות שביצירה הספרותית תפקיד המטפל לתת יחס "מסייע" וטיפוח הפוטנציאל האנושי שיש בו , והחשיפה לספרות  מראה דוגמאות לכיצד נאבק האדם מאבק מתמיד כדי להתפתח, וצריך לגבש עם המטופל דרכי שחרור ולעשות אותו מודע למסע המאבקים שלו וגילוי הזהות.   

בחירת החומר

בחירת החומר לתהליך הביבלותרפי הוא שלב ראשון מכריע בכיוון ויעילות התהליך הטיפולי. הספרות בטיפול יש לה שני תפקידים כתמוכת וכמספקת  תבונה, בתבונה הכוונה אם תפיסת המטופל עוותה ע"י חשיבה סטיראוטיפית יבחרו ספרים שיזעזעו זה ויביאו לתבונה. ובבחירת הספרות עלינו להתחשב ברקע החברתי והסביבתי של הפרט. כמו מינו אמונותיו ויכולת ההבנה שלו. ולבחור ספרים שלקורא ישנה זיקה רגשית אליהם. ושהוא יכול למצוא עצמו בתוכן,ומבחינת המטפל עליו להכיר החומר הספרותי, ולשים לב להרכב היצירה, מורכבותה, והסיטואציות שבה. כדי שהמטפל יוכל לקלוט אותה ויתמודד איתה . כמו כן לדעת בעיות המטופל והיצירה תתואם לצרכיי הטיפול ולבעיות המטופל. כמו כן להכיר רמת היכולות  של הקריאה וההבנה של המטופל ולבחור יצירה שתתאים מבחינה זו לרמת המטופל , ולהתחשב בגיל הכרונולוגי והאמוציונאלי של המטופל, לשאול המטופל על התעניינותו בקריאה ולבחור לו קטעים שמתאים לטעם שלו. ושיתאימו התכנים הרגשיים בקטע הנבחר לרגשות המטופל, כמו כן ניתן להבהיר היצירה בשימוש בתמונות או כל יצירה אומנותית אחרת.

מי בוחר?

מי יבחר החומר הביבלותרפי, ישנה חלוקת דעות, יש הגורסים שהבחירה בידי המטופלים ואחרים מדגישם שהספרים צריכים להבחר ע"י המטופל עצמו אלא אם בחירת הסיפור הוא חלק מהטיפול כמו טיפולים לעצמאות . ובחירת הסיפור צריך להיות עקרונית ולפי סיבות ושיקולים קליניים.

טכניקות בטיפול ביבליותרפיה

קיימת טכניקות שונות ומגוונות בהפעלת התהליך הביבליותראפי , וחשוב הדיון לאחר הקריאה וקיום שיחה טיפולית היוצאת מתוך חוויות הקריאה והרשמים שהשאירה על המטופל. וישנם רגעים של חוויה ללא דיון, ואין להסתפק בהפגשה החווייתית בלבד , ועוצמת החוויה עשויה לסייע לפריצת דיון ומעורבות של הקורא.
תחילת הטיפול הוא שלב הקריאה בקול ויש להבחין בין קריאה בקול של המטפל לקריאת בקול המטופל לשתי קריאות אלו ישנם מטרות שונות וחשובות כשלעצמן, וקריאה מבינה ונבונה עשויה להחיות את הסיפור , ומבליטה הקונפליקטים שבו, ולאפיין בגיווני קול אם הדמויות. ויצירת סביבה המאפשרת תשומת לב והגדלת ריכוז.  בהצגת המוחשית של היצירה , והמיקוד. ונתינת האפשרות לילד לקרוא בקול וכך יבטא דרך הקול רגשותיו ויבטא זעמו. בשלב השני נפתח הדיון בהגבתו של הקורא על עובדות ת בסיפור, ולהפגין שליטה בחומר הספרותי.
שלב שלישי מעורר את הקורא להתייחס אל גיבור היצירה הספרותית ואחר כך לדון ברגשות ועולמו הפנימי של הגיבור.
שלב רביעי לבחון מידת  ההזדהות עם הגיבור.
שלב חמישי הוא זיהוי מצבים דומים בין המטופל וגיבור הסיפור.
שלב שישי חשיפת התגובות הרגשיות של הקורא עם היצירה.
שלב שביעי מכוון שהוא חושף תוצאות אפשריות להתנהגות המסוימת .
שלב שמיני הוא בחינת תגובות המטופל לפתרונות או אי פתרונות יכול לקחת אותם ולהעזר בהם.
שלב תשיעי הוא בחינת הפעולה שפעל הסיפור על המטופל,
השלב העשירי הוא הכללה והסקת מסקנות מהסיפור לגבי המטופל עצמו.
השלבים הללו אינם קריטיים וניתן להחליף ביניהם או לדלג על אחד מהם. ולהיצמד לתגובתו המיידית הספונטאנית של הקורא ולצאת ממנה לקיום הדיון או השיחה, כאשר היצירה הספרותית נגעה בנקודה כאובה הדורשת ביטוי מיידי. וצריך להתאים הטכניקה לגיל ותכונות הנועץ.